ובעצם, למה אותיות בעידן ה-פוסט דפוס אינן יכולות להתחבר או לגעת אחת בשניה? הן יכולות.
ההגבלות שהיו חלות משלהי המאה-15 על מסדרי הגלופות, בזמנינו היו אמורות לחדול - מדפסת אמורה להגדיר מחדש את האות ואופן העמדתה.
טכנולוגיה עודכנה, אך תפיסתינו נשארה מקובעת באותו מקום, עם הפנים לאחור.
אין לי ספק שמסורת טיפוגרפית עשירה בדומאות יוצאות דופן ומאגניבות ברמות, אך עלינו לחפש מגבלות חדשות. אין סיבה המחייבת אותנו להצמד לטכנולוגיה שפותחה יותר מלפי חמש מאות שנה.
אני בכוונה עוקף את הדיון של אות כצורה ראשונית בודדה נטולת חיבור פיזי לאותיות אחרות (כתב יד לטיני, כתיבה איטלקרית מחוברת, עשה זאת בצורה טבעית, דרך אגב - וקיימות דוגמאות של סדרי דפוס שמדמים כתיבת יד).
אניויי. הייתי בראיון ב-וויווס אתמול. אם קורה ואני מתחיל לעבוד שם - מתחיל פרק חדש לחלוטין בחיי, ולא מבחינת סיום לימודים או העתקת מקום מגורים. מדובר בחברה שנותנת פתרונות לשוק עיצוב הקול, למהנדסי קול, חובבנים, מוזיקאים או מקצוענים שמשתמשים בפלאגים לעיצוב הסאונד בכל רחבי התבל. מדובר בחברה שאני מציב אותה לפסגת השאיפות שלי של מקומות בהם הנני מעוניין לעבוד. באותה דרגה עם ענקי התעשיה, - כי זה מה שהיא, בעצם. לעבוד בחברה שעוסקת בתחום האודיו, הינו חלום שלי, שהיה כזה מלפי הרבה שנים ונותר כזה גם ברגעים אלו, ללא שינוי מיוחד.
אני ממתין לצלצול המיוחל.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 16, 2009
הרבה אנשים מחזקים אותי, אבל אני מרגיש שזאת בהחלט יכולה להיות נפילה של ממש.
הכל תלוי באופן ההגשה, ואם עדי יזכיר בפונקציונליות ל-5 שורות כפי שהוא כבר ציין בפני במשרד החדש שלו. הוא אמר שכתב כותרות אמור לעבוד ב-5 שורות. גשיה מעניינת לעיצוב כתב, בהחלט כדאית להקדיש מחשבה אחרי ההגשה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 14, 2009
טוב, אז הייתי אצל עדי אמתול. לא מפליא, לאיש יכולת אקסטא-אורדינארית להחזרת מצב הרוח לארץ, ואף למתחתיה.
בשלוש מילים, עדי הפציר בי שהוא לא יודע מהיכן להתחיל.
הכל גרוע. הייתי במצב הרוח הזה עד שנפגשתי עם אבי היום, ידעתי שיהיה לו מה להוסיף. ישבתי שם מול המזכירות וחדר המורים, ורבתי עם עצמי, בין אם זה בגלל שעות שינה, או שעבודה שלי באמת לא מספיק טובה, ושג'ני לא מחזיקה לי את היד, וכוליי וכוליי.
לאחר המפגש יצאתי הרבה יותר רגוע. אז מה, שלא יצא לי כתב טקסט רץ. שיזדיינו. לא יצא. למרות זאת, יצא לי פונט נעים לעין לכותרות, ושמות קצרים, כמו צמד אהבת החומוס. תראו איזו אלף!!! או סימן לשקל!!
הקיצור, עם כל הכבוד לעדי ולעיני הכרש הטיפוגרפי כמוהו, זה לא הכל. אפשר לומר שעם העבודה שלי, באמת בהתחשב בזמן שעמד לרשותי, לא הגעתי לנקודה שאליה תכננתי להגיע, אך זה בהחלט לא הכל. השקעתי מלא עבודה בעיצוב טיפוגרפי ומשחק הצורה, ורואים את זה בבירור. מבחן התוצאה - פונט הגמור - נדחה לשלב מאוחר יותר כי לא מוכן עדיין.
נקודה מעניינת שהתפתחה לנו תוך כדי השיח אצל עדי במשרד: עדי היה מותפע שהפונט עדיין לא בפונטלאב (מעעעעעעעע, זה עוד לא בפונטלאב?????). אז השבתי כי יותר נוח לי לעבוד באילוסטראטור, ושלב הקררנינג אני משאיר לסוף. אז הוא התחיל לברר איתי מה זה קרנינג ואיך זה שונה מספייסינג, ואיך זה שאני לא יודע מה זה (טוב, שמות.. למי אכפת. העיקר לדעת מה רוצים לקבל בסוף).
אחת מהתחושות מתוך זר החוויות איתן יצאתי מעדי, היתה התחושה שעדי בדק אותי לכשירות טכנית, האם אני מכיר מאפיין כזה או אחר בתוכנה. ברו-ו-ו-ו-ור, כל מעצב צריך לדעת תוכנה, אחרת מה הוא שווה. מעניין אם גם בהגשה עדי ייזכר במפגשון הזה, ויעלה סוגיית פונטלאב לשיח - זה יהיה מאוד מעניין אם כן. להכניס אלמנט הפונקציונליות טכנית לתוך שיח פרוייקט הגמר, שדן ביכולת המעצב להתערב בצורה ולשדר חוויה מסויימת, על פי טעמו, לא להחמיץ! תבואו להגשה, יהיה מעניין עד שמיים. גם אתה תבוא, עדי. וגם אתה אבי. ברו-ו-ו-ו-ור!
אני ממשיך לעצב צורה, שבוע של עבודה ויש לי תוצאה. מסוף שבוע הבא אני מעצב את הפוסטרים ומביא את הפרוייקט למצב תצוגה בפני אורחים. עד אז, אני מיישר את הבננות. קודם סופית, ואחריהן שאר האותיות. אני עובד במשקל כבד כרגע, משם יהיה יותר קל לטפס למשקל הרזה יותר. הארטילריה היא הדבר החשוב. צבאות רוח זה נחמד, אבל בסופו של דבר חתיכת מתכת היא זו שמפסיקה את חוט החיים ושמכנעת את החברה הכבדים לשנות עמדות בין רגע. בעל האקדח הוא בעל הכוח.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 12, 2009
חם מוות היום שוב, אני יושב מול המחשב ומתבעס על החום.
עוד אני מתבעס על כך שאחרי טיפול בתרופות הקיימות נוצר לי ילד של שכן. נוצר לי הבן דוד של דוד, הנטוי. זה לגמרי פותר לי את בעיית הריצוד, כשאני נפתר מסלסול של הקו האנכי ממנו היתה מורכבת ר, ו ונגזרותין.
עוד שעתיים פגישה עם עדי, יהיה מעניין לשמוע את דעתו בעניין. כן נוצר לי כתב טקסט רץ. כן נעלם לי אופי שהונשם בו למכתחילה. אולי זאת ההתפתחות הטבעית…. אבל למה דווקא לכיוון משהו קיים?
אני נעול בלוחות זמנים. אני מבטיח לחזור אל הנושא כשאוכל להתפנות אליו ולא מתוך אילוץ.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 10, 2009
typography is a giant brainfuck which i happen to like
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 10, 2009
ככל שימים עוברים, אנו מתקרבים למועד ההגשה.
אין לי שמץ לאן מוביל התהליך שאני עובר. לא, אני לא לחוץ מבחינת התוצאה. מה שמפריע לי זה נראות כללית והמרקם המדובר של הכתב. בעיני הוא לא טוב! אני חוזר אחורנית ומעצבאת האותיות עכשיו בהתאם לאופי הכתב כולו, כאשר עכשיו יש לי מראה כללי מאשר אות-אות בודדה, עיסוק שאפשר להשוות לעיצוב לוגו טיפוגרפי. משהו לא עובד בכתב. למעשה, אני רואה המון בעיות, שאני פותר, אך אני חושש מהדבר המסוכן מכל - שהבאג הראשי נמצא בשלד האות. בצורתה הבסיסית. במשיכה העליונה ששוכבת בבסיס של כמעט כל אות. ובמקום לפתור את זה, אני פותר בעיות נלוות (מה שלא פחות משמעותי, אך לא מעודד אותי מבחינת האותיות ה-גדר-יות, ח,נ, ו וכדומה. ויטלי, חבר שלי שדרכו דומה לשלי (אחרי שסיימנו ללמוד קופירייטינג של תרצה, אני המשכתי לבצלאל והוא למשרדי פרסום ולסם שפיגל), הזכיר לי כי גם במאים שרואים את ה-ROUGH CUT שלהם לראשונה, סוג של מתאבדים, מפסיקים לעבוד על יצירתם ואף משנים מקצוע עד שזה עובר. כן, לעבוד במאפיה, כן לשרת לקוחות בתחנות דלק, כן לנקות את הראש.
כך אני מרגיש. אני לא מרוצה להנראות הכללית של הכתב, כנגדההתלהבות הראשונית מהצורות שהעלתי לפייסבוק. כן, בכותרות זה עובד (לפעמים) נפלא, אך כשמריצים יותר משלוש מילים, המגפה טורפת.
נולד לי ילד חרש, מום מולד, שלא הבחנתי בו עד הרגע שבו הוא היה אמור להתחיל לדבר.
עכשיו, אני והוא, מתרוצצים בין בתי חולים ומנסים תרופות, תרופות מרשם וגם לא. הבעיה שרופא המשפחה שלי לוקה, וילד גודל והחלון בו אפשר עוד איכשהו לטפל בחרשות קטן.
היום יש לי פגישה עם עדי, ראש המחלקה שנראה ועושה עבודה מצויינת הבתור ראש המחלקה החדש. אני רואה חשיבה עיצובית, חשיבה של אדם שתפור עליו להנהיג מחלקה הטובה ביותר בארץ לעיצוב חזותי. אתמול הוא הציג את תוכניתו לעיצוב התערוכה, ולא הנראות הוא זון שכבשה אותי, אלא הקונספט המרענן שבצלאל היתה זקוקה לו כבר מזמן מזמן. עדי, כבשת אותי. לא הייתי בעד או נגד מינוייך, אפילו גם מעט נגד אם ומעט בעד (כל מיני סיבות), אך לאחר שינוי האווירה במזכירות המחלקה, לאחר מתן תוכנית חדשה למחלקה, הינני התומך המלא שלך.
על הזין שלי להחניף, נו בחייאט. אין פה משחקי כוחותץ. מה אכפת לי אם אתה קורא את זה או לא.
זה יומן המחשבות שלי, בו אין שנאה כמו שאין אותה בי האמיתי. אני אדם בהיר, צבעוני, (לא צבוע - כהה שמתחזה לבהיר), אדם חיובי שאוהב ויודע להעריך. ובנקוטדה הזו, אני מעריך את עשייתך. הטעם המקצועי לגבי תפיסות החזותיות, החלטות צבעוניות ויישור ימין, אני בכוונה מותיר בצד כלא רלוונטי. עם החשיבה שהצגת, אני נותן לך אור ירוק.
ולעצמי אני נותן כרגע אור צהוב.
אור שלא באמת מסמל משהו, אלא מעודד להמשיך את המחקר שלי. וכך יהיה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 10, 2009
בעיות שעלי לפתור:
סופיות שנוטות החוצה מדי.
בעיני ר, ה וכל הנגזרות לא ממש מעודדות את הכתב.
כושר השיפוט שלי יורד. אבל למי אכפת. אני חייב לפתור את הבעייתיות שיש לי. כי זה מעניין!!!!!!
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 8, 2009
בזמן אחרון שמתי לב שאני מעדכן את היומן כל יום.
זה מעיד על התפתחויות, ועל קצב העבודה שלי. וגם על כיוון.
הלילה השלמתי את עיצוב הסקאלה עליה דיברתי קודם - העשר מאה - ושלתי לג'ני מייל שתדפיס לי היום בעבודה שלה.
זה די נוח, אני הולך לישון, מתעורר, ויש תוצאה מודפסת. חוסך לי הרבה זמן של נסיעות, שלומים לכל האקדמיה, חוסך לי זמן עבודה נטו.
לפני כמה ימים עשיתי את סמל השח, לאחר שראיתי אחת אצל אלעד, הבחור השני שאייזן שם לי בתחרות.
אני לא רואה אותו כתחרות, ולא כמעתיקני צורה אחד מהשני, זאת קונצפציה שגויה לדעתי לא לתת גישה אחד למשהו. אנחנו מעצבים צורה כל אחד לפי טעמו והשראתו, וממש לא חסר - לא לי ולא לאלעד - השראות של כתבים מהם אפשר להעתיק אם זה מה שרוצים. לשים אנשים במין תחרות ארטיפיקלית זה לא רק בעיני מיושן, שנובע מחוסר הליכה עם הזמנים (שיפוף פעולה, קבצים, במקום שיטות ארכאיות של תקשורת חד-צדדית). אולי אני פשוט מתמרמר ללא כל סיבה באמת. אין לי שום רגש שלילי כלפי המנחה שלי, באמת שלא - זה לא שאני מתבייש שהוא יכול לקרוא את היומן הזה. להיפך. בעיני הנזיפות שאני פולט פה ושם נובעות מסיבות הלחץ, שעלי לעמודבציפיות של המוסד, של החברים שלי, ושלי עצמי, והוא כבייכול הרשות הגבוהה יותר ממני, משיהו ששופט אותי. אבי, אני באמת לא נגדך, זה מטבע לשון, זה יעבור. אבל אתה גם עליך להבין כי האדם הנמצא בלחץ מגיב אחרת מאשר כל אדם אחר, ואם אני פוגע באופן כלשהו, אז באמת אני מבקש סליחה, כאן בפומבי, לא באינטרסים שלי להעליב, לריב או סתם לזלזל במישהו, ובמיוחד בך. סורי אם זה המצב. פיס.
הלילה דיברתי עם אנדי, והגענו למסקנה שהכתבשלי גרוע. יותר מדוייק, הגעתי למסקנה הזו עוד לפניו, אך שנינו עלינו על אפשרויות שיפור וסיבות לנראותו קשה לקריאה. מלכתחילה, המטרה שלי הייתה לעצב אות טקסט, אות שמרגישים נוח איתה, ולאחר שמכירים אותה מפסיקים להרגיש אותה, היא הופכת להרחבת העיניים שלנו. אבל לא כך זה קורה בפועל, או יותר מדוייק לא כך זה קורה בקריאה רצופה של יותר מ-3 מילים.
עלי לפסל מחדש (שזה שווה ערך למילה לשפר) את נראות, הפיסוליות של הכתב, הצורניות, והקונטרסט. אני לא אומר שיש לי בעיית קטונטרסטים, אך פיסוליות וקונטרסטים יחד יכולים לגרום לאסון, אובר-ביצוע, ובעיני זה מה שקורה.
יש לי עוד כ-4 ימים שבהם הייתי אמור לעצב ספרות בלי לחץ, אך כנראה זה לא הולך לקרות. צריך להפגש עם עדי שטרן, ראש המחלקה הנוכחי, אני רוצה להתייעץ אותי לגבי המשך התהליך. אני מעוניין לדבר על ספרות ושאני מעדיף להתרכז בעיצוב צורת אות, ולא בעיצוב הדברים הנלווים כגון ספרות אוסימני פיסוק. סימן השקל היה עיצוב מקרי בעיני, פשוט התחלתי לשחק עם שתי הצורות בגלל אלעד, וזה נוצר מין בחטף. טוב ויפה, אך עלי לרכז את מאמציי בעיצוב מכוון, עיצוב צורת אות קריאה, אות טקסט, מאשר עיצוב ספרות. כי ספרות בסופו של דבר משלימות את העיצוב הראשי. ולי יש עוד דרך ארוכי למדי לפני ספרות, העמדה נכונה בתוכנה או ריווח (המממ… ריווח).
דבר ראשון שעלי לעשות כשאני מתערב בצורה, היא לייצר או להחליק את זויות של האותיות הסופיות, הן בולטות ואשמות העיקריות בבעיות ביזאריות כגון שילוב אותיות ד ו-ך. ובכלל, עלי לעצב נאות אחידהמעכשיו. פרוייקט שאמור לקחת 4 ימים. מי היה מאמין. אבל אני, כשצריך, מסוגל לחבוש את מסכת כלב העבודה. וזה מה שקורה בעיצב הכתב שלי כאן אתכם.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 8, 2009
היום השלמתי את כל הצורות של האותיות. זאת אומרת, מ סופית ו-נ. קמתי אחרי 12+ שעות שינה, הנגאובד שהתבטא הכאבי בטן תוך כדי השינה - מזל שהוצאתי את עצמי מתוך שינה ושתיתי קצת מים, אז כשלבסוף קמתי, הכל היה תקין.
בלי להנות מהחיים לא תהיה תוצאה טובה, זה אחד מהקוים המנחים שלי. אסור לעבור אותו. חייבים לקחת הפסקות, להתנתק מהעבודה, לשנות מצבי תודעה, לקבל חוות דעת של זוג עיניים נוסף, שלא התרגל לצורה קיימת ומקבל אותה כמובנת מאליה.
אני מגיע לנקודה שבה כבר צריך להתחיל לנתח את העשיה ולהפיק מסקנות. בעיניי זוהי היתה עבודת מחקר, עם תוצאה מוחשית. אני יכול להשוות את העבודה שלי לעבודת מחקר של חוקרי רפואה, שכותבים את כל מה שהם יודעים על הנושא, אך גם מתבקשים להציג פתרון לבעיה זו או אחרת, תרופה פוטנציאלית למחלה או דרך למנוע אחת שעלולה להתפתח. זהו לא פתרון גראפי מיידי, (אני מתכוון לחשיבה שעומדת מאחורי העשיה).
אני מדבר על מחקר, עם מסקנות יצוקות.
בימים הקרובים עלי לרכז כאן את מסקנות שאני מפיק מהפרוייקט.
אחת ההבחנות, היא שבכתבי יד עבריים מאזור איטליה במאה ה-15, שאנו מדווחים עליהם, משאילים את אופן הכתיבה, הנחה ומשיכת כלי הכתיבה מכתבי יד לטיניים, נטויים-איטלקיים כפי שנהוג לקרוא להם בתרבות המודרנית. המסקנה היא כנראה, שסופרים שכתבו את הכתבים הנ"ל ידעו גם לבטא את מחשבותיהם בכתב גם בשפה השניה שלהם, דהיינו איטלקית. מסקנה נוספת תהיה כי הסופרים היהודיים שאבו את מקור השראתם מכתבים אשכנזיים, אפילו אות גרמנית גוטית. אלו שתי נקודות שגלויות לעין במבט חטוף, אך שטוחות למדי כדי להסתפק בהן.
בשבועיים הקרובים אני מעוניין להכנס טיפה יותר לעומק הצורה, ולפתח מסקנות מסובכות יותר לגבי אופי בניית האותיות והקשרן, חיבורן, וכפרט - סוגיית כתיבה מחוברת עברית (שלא מבקשת לפתח סגנון כתיבה חדש סטייל מיכל וקסלר המדהימה (בהבעתה טיפוגרפית, כן?), אלא ללכת בעקבות דפוסי כתיבה קיימים וידועים, מין סיור במקומות הקודש הטיפוגרפי בהיסטוריה העברית.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 6, 2009
השלמתי עיצוב של ת. הוא נראת טוב. הבעיה שלי כרגע הינה ב-ד, בזווית של המפגש. אני אוהב אותה זויית חדה, אך זה בא בניגוד לשאר אותיות מרובעות שמתחילות ב-ר המעוגלת. בינתיים השארתי את זה ככה, הזמן יראה את שלו. לאחר הדפסה של הישג בינוני, (הישג ציוני), שיפרתי את א. הרגל שלה היתה טיפה שמנה ורחבה מדי לעומת שאר האותיות.
ת צריכה לתקשר עם א ועם ח, ולהכנס טוב עם הסופיות שלי. רצף מצויין לבדיקה הינו צמד אותיות אחתן, אתחן, חאתן, או תאחן. אם אתם לבד, תסגרו בחדר עם מנעול ותתחילו להשתעשע ועשות ניסויים. כיוון המין זה תמיד כיון טוב, אבל חייבים לגמור, אחרת מה הפוענטה. (יעני מילה לועזית פויינט בעברית מרוקאית).
תמיד+חמוד=תמוד.
שירי, ידידה טובה שלי, לאחר שראתה ת'סרטון שעשיתי, הציעה לי להשתמש בצבעוניות בצורה כלשהי. היא דיברה על הניקוד הצבעוני המדליק, שמבליט את הכתב, וחבל לא להשתמש בזה - אולי למכור בנפרד צבע בטיובות. טוב, שנה ב, ילדים לומדים להרחיב אופקים. מה אנחנו, זקני השבט, כבר יודעים. אם אני מזדקן, אייזן מת לפני שנולדתי.
התחלתי לפלג את ספקטרום הכתב לנישות.
לרגע זה, אני רואה בדימיון מספר משקלים במשפחת הישג (מחולק מ-10 עד 100, מאה זה בומבה כבדה של חייל האוויר):
100 הישג מטורף = הפצצת ארצות הברית. מישהו היה צריך ללחוץ על הכפתור הזה, ואז מה שהוא אדום. בלייאט נאחוי.
80 הישג מרשים = אות קיימת שדורשת שיפוץ כללי בהתאם להגיון של הישג ציוני (ראה מטה)
70 הישג בולט = כתב עם צל מאחור. לפקידות במשרדים וקופירייטרים צעירים שאוהבים להשתעשע עם אופציות גרפיות של וורד.
50 הישג ציוני (בינוני כזה) = יציב, אך לא באמת שמיש לרצפים ארוכים בגלל משקלו.
40 הישג רגיל = כתיבה רצופה, רגילה. סטפ-דאון מהמשקל הציוני שייצא לפועל.
25 הישג חלש = גרסת לייט, משהו נייסי כזה.
10 הישגון = הדק ביותר, מין צורה בסיסית של הכתב. הרעיון של אות. מאוד מאוורר. מטבע לשון שג'ני הציעה כשישבנו בארומה היום.
אני מבין שכדאי לי מאוד להדגים מעשית את מה שאני רואה, זה יעזור לקרוא אותי ויוסיף כסף לפרס ההצטיינות, אם אעמוד במשימתי ויוחלט שמגיע לי אחד. קונטרסטים זו נחלת הטיפוגרף, שנה נכשל, הבאה שנה הצטיינות.
בו'נה אתם כאלה מעפנים. מזכירים לי מחנכים ממוצעים בגן פעוטות ממלכתי עירוני.. לך לכאן, או אך תלך לשם. בוא הנה. תעשה ככה, אל תעשה ככה. תקשיב לי ותקשיב לי טוב. משהו בסגנון.
אני בכל זאת אוהב אתכם.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 5, 2009
היום היתה לי פאנל של גרינלייט. אמרו שיש לי פרוייקט, (לא התייחסו לאיכות ולא לכמות) והווידאו גורע מהעוצמה, ובעצם מיותר.
טוב, זה מלכתחילה היה מיועד לספק מענה ליצר הרסני שלי עצמי, ככה שזה פספס אותי כרגיל.
הינה הוידאו.
זאת הגרסה הארוכה יותר של אותו דבר.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 4, 2009
במקום לזבל את פייסבוק, החלטתי לרשום את ההערות שיש לי תוך כדי שאני עובד, כאן.
_________
missta policma
_________
בשלב הזה אני עדיין לא יודע אם אני צריך לזייף (אווי מילה מוכרת!!) את הרגל של גימול. אבל בו נזייף, יאללה נו.
_________
האותיות הכי קשות הן האותיות המרובעות, ח, ר, ת (תו מעניינת בגלל דו שיח שלה עם א, אות ראשונה ואחרונה ברצף).
_________
לינה גושפינקה
_________
הייתי צריך להגיד את זה.
_________
אני לא חושב שיכולתי לשקיע בעצמי בצורה יותר טובה מאשר רכישת המוניטורים שלי. עכשיו אני זונה של איכות.
אין עליהם. אם טל יתפוס (ואני משוכנע שכן, החברה עושים עבודה מצויינת בקד"מ)…הדגם הבא שלהם אצלי. כי אני זונה של איכות גם בווליום גבוה.
_________
רוחב — או חלל פנימי של אות — לפי אבי הטיפוגרפיה הישראלית, צריך לתקשר עם דומהו. שין וטט הוחלפו בטיפול 15000 שעשיתי.
_________
נרשמתי לאנימוטו. זה הווידאו הראשון שעשיתי והוא חינם (30 שניות). ארוך יותר עולה 3 בסקאלת מטח.
_________
תמיד יש מספר דרכים להשיג את הרצוי, ומישהו כבר חשב על זה קודם.
_________
קול פאקטור, בעיני הכתב בהחלט מייצג איזו תחושה של שוקולד וקוווולנס.
_________
אני פונקציונר בין אם זה נגזר ממילה פונקציונליות ובין אם לא. ובלוסקי לא נותן לי לעבוד. הוא כרגע שוכב על הבטן שלי ומהרהר, ותוקע את האף הרטוב שלו לאוזן שלי.
_________
one fucky nice thing this slideshow thing.
_________
אני מגלומן שלא הולך לישון, ולכן אני כבר מתחרפן בביצה הפרטית שלי. היא נוחה, היא טובה. מי ישלם לי שכר דירה אבל???
_________
כשבניתי את השורה השניה, לפתע התחלתי לראות את כל הבעיות של כתב הכותרות הראשון שעשיתי. זה טוב, זה מעולה.
_________
I claim e-jihad on you. Disinformation is my primary weapon.
_________
let's grow a beard
_________
טקסטורה מהממת. תעשי לבלוסקי אח קטן…
_________
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 3, 2009
הקרב נהיה צמוד! אני לא ישן כבר 3 ימים. ג'ני הולכת וחוזרת מהעבודה, ואני באותו מצב, באותה פוזה, מול המחשב. אם לחשב את כל השעות שלי שהשקעתי בפרוייקט בזמן הזה שאני לא ישן, אז, הערכה גסה מתוך 60 שעות נעדרתי מעמדת עבודה אולי ל-5-6 שעות/ זה כולל ניסיונות הכושלים שלי לישון.
הלילה היה רגע שבו למרות שלא הייתי עייף אמרתי לעצמי שעלי ללכת לישון כדי לתפקד יותר טוב. אכן, סגרתי את הכל, חיביתי מוניטורים, יצאתי מפייסבוק, הלכתי לישון. זה בסביבות 3. שעה ניסיתי להרדם, באמת. בלוסקי הסתובב לידי, בא להתנשק, ג'ני קמה להתפנות, שתתה מים, ואני לא הצלחתי להרדם. מחשבות על כתב, על צורות, רעיונות לשיפור ודכומה. לקראת 4 הבנתי שלנסות לישון זה רעיון מת, לא תקף כלפי עכשיו. קמתי וחזרתי לעבוד.
אני שמח עם בחירת פלטה צבעונית שלי החדשה, מאז שחזרתי לאילוסטראטור לעשות גרסה חדשה לכתב. אין לי ספק שהכתב הקודם, שייקרא הישג מרשים, לא מתאים לטקסטים ארוכים. הוא פיסולי מדי, יפה מדי, ומושך תשומת לב, מדי. זוהי אי-עמידה ביעדים, ואינני מוכן לוותר או להרים ידיים באמצע הדרך. כי יש לי צורת אות מקורית, הלוקחת את ההשראה שלה מכתבי יד איטלקיים, שהם, אגב, המוטים לכיוון הכתיבה, כמו בכל כתב מחובר אחר.
כרגע אני עושה כתב חדש, מאופק יותר, שומם יותר מבחינת הקונטראסטיות שלו, אחד כזה שייורגש נוח לקרוא בו טקסטים ארוכים יחסית מאשר שמות של פיצוציות על שמשוניות, א-לה פרסומות קוקה קולה, או שמות מוסכים על סטיקרים, מכוני ליווי או מסרי אגודת זכויות הגבר במשפחה.
טיפול עשרת אלפים במחיר מפתיע. כן.
לראשונה ניסיתי לעשות ספרות. התברר כי זאת משימה לא שגרתית - לפתע הרגשתי חסר אונים. לעולם לא ניסיתי לעצב ספרות קודם. נעזרתי בכמה צורות קיימות, אך די מהר הרגשתי שאין לי שמץ של מושג מה אני עושה ובסופו של דבר חשתי כי אני יושב ומעתיק רעיונות מכתבים אחרים. לא מתאים.
צריך לקחת עזרה מהקהל, עוברי אורח ברחוב, או שיחת חבר בטלפון. חזרתי לעצב את הישג בינוני (אני די חושש ששמו הנוכחי יפגע לי במוניטין שלו, לכן אני לא כל כך בטוח בשם כזה). אולי משקל זה ייקרא הישג דל? הישג רופף? הישג בולט? נמוך? כללי? חלש? …
מה שכן, לא ממש אכפת לי מהג'ורי… אני מעצב את הכתב הזה בשבילי, בשביל הנשמה, וגם בשביל קרן הישג שעוזרת לי לעשות את מה שחלמתי מאז גיל הצבא הצעיר: ללמוד באקדמיית בצלאל. מקום אגדי בשבילי, כך היה וכך ייחרט בראשי לעתיד. ואני שם זין על הפספוס המרושל של שנה שעברה. מגיע לי. חושלתי, וטוב שכך. באיזשהו מובן אני אפילו מודה לג'ורי של שנה שעברה על ההערכה הנמוכה. באמת. אני לא כוס כדי לרחם על עצמי. ואני גם אוהב כאב.
כמה תמונות מהתהליך. כמו שאמרתי, אני ממש מחבב את הפלטה שבחרתי די במקרה. מאוד נוח לי איתה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 3, 2009
אני עושה כתב טקסט רץ. אולי זה מוקדם מדי לסכם, אבל אני משתדל לשמור על הצורה והזרימה הפנימית, אך להפחית את קונטרסט בין האלמנטים העבים והדקים בכתב. הגיע הזמן חלק את האותיות לקבוצות המשתייכות ולעדכנן אם צריך (וצריך!). כמה אותיות נופלות לכמה קטגוריות.
ד ה ח ת ר א מ
ו ז
צ ץ ף ן ך ש ט
ש ע ט
ס כ ל ב פ ק מ
ג ט
מם סופית ונון נשארו מחוץ לקבוצות.
נ.ב. אנשים, הצילו.
אני הולך לפרוט מטח אחרון שהיה לי כדי לשלם שכר דירה. אשראי שלי יורד ב-10 ואני כבר בחוב לבנק, בלי שקל ובלי מסגרת אוברדראפט. הבנק הצביע בי אי-אמון, ברוב קולות. טל חייב להצליח, זה הדבר היחיד שיכול להציל אותי מהתאבדות פיננסית. הפעם אני כלל לא מגזים בדימוי.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- יוני 2, 2009
הזמן קצוב, ולי יש עוד יותר מדי מה לעשות בכתב. בכתב סריפי, ואני יודע שיש הגדרה אחרת, מדוייקת יותר עבור מה שנהוג לכנות סריף בכתב עברי, מסובך פי כמה לגרום לכל הרצף להראות אחיד, לאומת כתב מכונה, ללא סריפים.
הוא גם יראה יותר פאנקי. באופן כללי, שמתי לב שהכתב שלי עובד נורא יפה במילים קצרות שמופיעות בגודל. זה מחדל משורה ראשונה, להצהיר על כוונת עיצוב כתב טקסט רץ ולהציג אחר שהוא למעשה כתב כותרות.
איך פותרים? מפשיטים צורה ומייחדים את הזוויות, קצוות, מאגדים כל דבר שפוזל. אין בעיה של כל צורה וצורה (למעט מספר אותיות שעלי לפתור בכל מקרה). יש בעית יתר-ביצוע, מין אובר-קישוטיות של כל מילה ומילה, צורות מפליאות שמתחברות למשפטים ופסקאות. עלי לעשות כתב דל יותר, דל במובן המשקל ודל במובן הצורניות הפיסולית. יש לי שבוע כדי לבצע זאת. הלילה אני הולך לסדר בפונטלאב את כל האותיות בשורה אחת, בגובה אחיד, ולהתאים ספרות בצורה הקרובה ביותר למה שזה צריך להיות. מחר אני אדפיס את הספרות, ואתחיל עם התיקונים שלהן. עיצוב, אך ורק בנייר, מחשב לא יחליט עלי ולא יכפה עלי את דעתו הפזיזה.
אפוא, רשימת מכולת למחר:
עיצוב-שיפור של אותיות - מה שאני קורא - חסרות, ממ סופית ונון.
טת דורש הצרה בגובה.
עין צריכה לקבל את הגב של פיי וכף.
בת-יותר ארוכה כדי שתהיה בת ולא כף עם סיומת מוזרה.
הרגל היוצאת של גימל.
דלד וריש לבדל.
תיו - אולי לקחת את רגל היציאה של ממ. זה ישפר. כן. זה משמעותית ישפר. דבר ראשון שעלי לעשות.
היד נעליונה של שין - עבה כרגא, זה השלב שבו הייתי צריך לתקן.
האף של מם להרים. מה השפופיות החזותית-שביזותית הזו.
ולפי התקדמות, להכנס לפייסבוק מדי פעם, פעם בכמה שעות במשך הלילה.
היום הגיעה הודעה בדואר שאני אמור לקבל משהו - כנראה זאת תהיה החבילה מבריאן, המוח שעומד מאחורי המוד המטורף של XOXIO. אחרי ההרכבה, הסינטי החדש שלי יהיה אחד מה-100 הקיימים בעולם, אחד שעלול להתקבל בהערכה יוצאת דופן אצל מעריכי צליל והיוצרים. שוב, כל זה - רק לאחר הסיום הרשמי של הפרוייקט הטיפוגרפי הנחשק. היום גיבשתי עמדה לגבי המשך עיצוב הכתב. למעשה, סיום בצלאלי הינו סיום ארטיפיקלי, שינבע מתוך הגבלות זמן, אילוצים טכניים, ולא מתוך החלטת המעצב. מה שאני מתכוון, זה שתמיד אפשר לפתוח את הקובץ ולשנות צורה זו או אחרת עד להשגת תוצאה מספקת. בדיוק מה שנעשה בווינדווס אחרי שקנית והתקנת אותו, מין אפדייט, או נוסחה משופרת. זה לא אומר שהנוסחה הקודמת היתה לא משהו מלכתחילה - זה אומר שרק שאפשר לעשות את זה יותר טוב. אני משוכנה שברגע הגשת הפרוייקט, תהיה אצלי תוצאה מספקת והמרשימה ביותר. ולמרות זאת, אני לא קורא לזה הסוף של הכתב.
לצוות המרצים תמיד יש עם מה להאיר את עיניי, ככה שאני רגוע וממתין בחשק להערות שלהם: הם אוהבים לייעץ, ואני מצידי אוהב להקשיב לרעיונות חדשים. אני רק מתחנן שהרעיונות הללו יהיו באמת מרעננים - ופונקציונליים עבורי.
חוץ, היום בלוסיק בן 3! קניתי לו זיתים שהוא כל כך אוהב. רציתי עוגה, אבל כמות השומנים בכל עוגה שהסתכלתי גרמה לי לוותר על הרעיון הזה. הסתפקתי בשימורי פירות, כרגיל בשלב הזה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 31, 2009
טיפה באיחור, עליי להשלים עיצוב של ספרות ומשקל לייט עוד השבוע. הלילה (הבוקר) עברתי לפונטלאב. אין לי מושג מהתוכנה, אצטרך עזרה בצורה קריטית. בינתיים כל האותיות בתוכנה, אפילו בלי ליישר אותם לגובה אחיד. מתוך סקרנות, מידניסיתי להקליד תוכן - לראות מה מתקבל. התוצאה דווקא לא כל כך מאכזבת, למרות שהייתי מוכן לזה עקב ריבוי בעיות שאני עולה עליהם כל פעם שאני מביט בכתב. מלבד מספר אותיות לקויות שדורשות עיצוב מחדש, יש עוד המון עבודה. עלי להתרכז בשבוע הזה ולנסות לא להתפתות לפורומים מרובים שאני נמשך אליהם.
שתי סקרינשוטים של הקלדה ראשונית בכתב שלי. סטייל שלום עולם, אך נעים לעין של מעצב הכל מקרה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 31, 2009
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 30, 2009
עד אמצע שבוע הבא אני צריך שיהיה לי כבר פונט קיים.
כרגע אני הופך אותו לגידיטלי, ומגלה את הבעיות שלו ברצף. כמובן אני מייד מטפל בעיות, ואם יש כאלה שאני רואה שעלולות ליצור אי התאמות בעתיד, אני בוחן אותם היטב.
המרקם שנוצר פשוט מעל כל דימיון. הוא זורם, חי ומעורר רצון לכתוב. הוא מאוד אורגני למרות היותו טייפ.
עד לפני שנגעתי בעיצוב אותיות המרובעות דוגמת ח - הייתי מתעלף כל פעם שאני רואה את הכתב.
עם 'ח'תים זה כבר מקבל לוק של משהו אמיתי, צורות מענינות, זורמות. הוא לא כל כך דומה למקורות השראה מהן יצאתי - שזה פלוס,ף כי מעולם זאת לא היתה מטרה שלי להפוך כתב יד עתיק לגידיטלי.
עוד שבוע עבודה, ויש לי כתב העומד בזכות עצמו. אחרי זה - עיצוב ספרות, ומשם לשלבים אחרונים של פוסטרים, הפקות ארטיפיקליות, וכו. אני בשלב קריטי, אך מצבי מצויין.
עוד שבוע פאנל גו נו גו, משחקי מחלקה לילדים אוטיסטים. אני מתעב את מה שקורה, על הזין שלי כל הפטנלים האלה. זה כל כך מדומיין, לא אמיתי ובעיקר שוחק. אני מאבד כבוד כלפי המחלקה. אין לי אינטרס כמו שהיה פעם, כשלמדתי ואהבתי. הפעם אני רק עושה את מה שאני צריך לעשות: יוצא מדי חובה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 26, 2009
i'm starting to fall in love with my creation.
Those who say typeface design is boring, are retards.
Here i found some nice quotes about type and letter design.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 22, 2009
היום שוב חלמתי שאני מגדל צמחים. אולי זה קשור לפרוייקט גמר? אולי זה שינוי או התגוננת פיזיוגית כלשהו לנושא שמדאיג?
בכל מקרה, ראיתי בחלום שהמצחים שזרעתי גדלו קצת. הפירוש של 'גדלו' למעשה מתאפיין בשינוי זעיר, מין הופעת סימני חיים ראשונות'. זאת היתה הרגשה טובה, מין תחוש של הנה זה קורה. אולי אהפוך להיות גנן יום אחד באמת כשיהיה לי בית קרקע בארץ רחוקה ששמה לה-לה-לנד.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 21, 2009
Type is killing the manuscript.
Typing is not equal to Writing .
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 21, 2009
אני יכול להעביר שעות בגוגל טרנדס… ממכר. תנסו.
היום היינו בפוקצ'ה, ביומולדת של טלי.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 20, 2009
שלחתי להדפיס הרגע לג'ני בעבודה. ריפיין-2 לפני מחשב.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 19, 2009
i'm working in automate. the more i improve my type, that much i begin to like it more and more. I feel like all my work which has been already done, wasn't a waste of time. Push, and i'm going to present decent and most importantly, useful thing. I'm quite exhausted now. I've been to my Bilu friends this evening, spontaneous meeting, nothing special. I need these breaks from the work, it gives me powers to do thing i like to. Seeing people doing nothing with them gives strong motivations towards yourself, like in where you want to be in next 10 years. OK, Back to work. time 02:03,
עשיתי שין, מ, ז, פ, ח, ף, ע, וגימל. נשאר לשפר אלף ויוד — מחר, ואני מוכן לשלב הבא, דיגיטציה שך הצורות.
עכשיו אני בפס הייצור, אין עצירות. חייב להצמד ללו"ז שעדכנתי בהתאם לזמן שנשאר: אחרת, כפי שאני מכיר את עצמי, אהיה בבעית זמן.
וזה-ה-ה, לא יקרה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 19, 2009
אני אתגעגע לתקופה הזאת, כמה שמעפנית היא לא תהיה. זאת בגלל עוצמת החוויה…
ג'ני ישנה עכשיו, לילה ראשון-שני, שעה 00:40.
נשאר חודש להגשה. אני משפר אותיות ומביא אותם לנראות אחידה. יש לי כר כל מיני תוכניות להגשה - אולי בעצם להביא את כל החדר שלי להגשה, מן חלל אינטימי…
היום בחטף, כשסגרתי טאת החלון, שמעתי ביוטיוב משפט אחרון שנחרט לי: אולי אני לא מצליח לייצר משהו טוב כי אני חושש מאינטימיות? למזלי זה לא תקף כלפיי.אך זה וודאית התווה את חוט המחשבה שלי בחצי שעה שאחרי זה למקומות של יצירתיות, ביטוי עצמי ורוגע נפשי לגבי העשיה - האם אני עושה את הדבר הנכון ואני שקט עם זה בפנים. כמו כן זה כיוון את המחשבות שלי כלפי כמה חברים שלי, לא רוצה לזרוק שמות.
מה שיוצא מהלב, נכנס אלך הלב…
גיליתי את לינה זוורוני, ילדה עם קול וכריזמה של אחד ל-7 מיליארד… היא מתה מאנורקסיה בגיל 35.
מעבר, כאבה לי הבטן כל הלילה ולא יכולתי לישון. כנראה בגלל הכרוב שאכלתי אתמול כשראיתי את פרוז'קטורפאריסהילטון ואירוויזיון …. גיליתי כמה אני ו(אסור לי להגיד את זה) שמנים. זהו. דיאטה, קיץ, ובכלל מה נהייתי. דיאטה תובנית, לא "צריך". מוכרח. מה נהייתי. בושה. באמת. עודף משקל - נושא כאוב אצלי.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 17, 2009
we're running out of time.
אני מרושש מבחינה כלכלית: אין לי מושג איך אני ממשיך בחודש הבא. כנראה יבטלו לי אשראי, וזה רק קצה של מה שהולך לקרות. אהיה בקו האפס, כשאשלם שכר דירה של חודש הבא. אין לי מסגרת אשראי, ועם הלוואה של מספר עגול, וללא הכנסה, עם רכב וכמה התחלות שיכולות לצמוח לעסק בפני עצמו, זאת סיטואציה מרתקת… לכל הרוחות.
עלי לחסום את כל הוצאות האשראי מעכשיו. רק מזומן ואין שום קניות-רכישות בחודשיים הקרובים.
חם מוות בשבוע הזה, בלוסקי שוכב לי על השולחן עם בטן כלפי מעלה - הוא בטח סובל יותר מאיתנו מהחום. הוא חוזר לבלות את משך היום בארון בגדים. כראה, שם נעים יותר, לא חם כמו בחוץ עכשיו.
לגבי הכתב - אני מתחיל להבין מה עלי לעשות כדי להביא אותו למצב ראוי. יש לי התחלה ממש טובה בעיני, עלי להתאמץ כדי להגיע לקו הסיום עם תוצאה ראויה. כרגע יש לי עוד הרבה יותר עבודה, למעשה, אני יכול להשוות אותה למה שכבר עברתי. ג'ני הדגישה לי שהכתב מרצד כרגע בגודל קטן, וזאת הערה חשובה מכל מה שקיבלתי. מתחילות לילות ללא שינה שוב. אין מה לעשות.
קיבלתי טי-אל-וי.טל מסאשה מסרביה. בתקווה, מהנקודה הזאת יתחיל פרק שונה בחיי.
היום חלמתי שאני מגדל צמחים. אפילו זכרתי את שמו של הצמח היפה מכולם, היה לו שם מוזר כזה, סטרופריה קובנסיס. אין לי מושג מאיפה זה בא לי - בחיים לא גידלתי כלום מלבד חמניות בדאצ'ה של המשפחה שלנו לפני הרבה הרבה שנים.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 16, 2009
האם עצם הכישלון, ציון משוכלל שניתן ע"י צוות מרצים שחלקם מכיר את הסטודנט וחלקם לא, בעצם מצביע על פרספקטיבה אקדמית כלפי תצוגה שגויה של הסטודנט, של הידע שצבר באקדמיה ויכולתיו החזותיים - תצוגה חלקית ושגויה בלבד, לעולם חיצון שלא מכיר אותו? על פי הטענה הזו יש לראות את הכישלון שלי כנקודה מעודדת, שלמעשה מניחה כי המרצים חושבים עלי כמסוגל להרבה יותר ממה שהצגתי. שזה פספוס, לשחרר סטודנט הראוי להרבה יותר, עם ציון בינוני-מטה.
אני מסכים. הפרוייקט הקודם היה יד קלה מבחינתי, קלות דעת בלתי נסבלת — כמו נהיגה בשיכרות. טוב, לא נעצרתי על ידי שוטרים בכביש, אך ריסקתי את הכבוד העצמי בכניסה לבית, בפומבי, כשכולם חיכו לי עם שמפניה.
למדתי לקח חשוב.
גם מנהיגים צריכים לדעת לספוג הפסדים. כי זה חלק מהעשיה, ובלי לדעת להפסיד, לא תדע לנצח. במקצוע שהוא כל מהות חייך, לא מחפפים. השאלה היחידה שנותרת - האם זהו המקצוע של חיי באמת… לא בצלאל, ולא אף אחד אחר חוץ ממני עצמי, לא יוכל לענות על השאלה הזו. ואני? כנראה, כרגע גם לא.
אני עושה את הפרוייקט כי אני רוצה להמשיך ללמוד, אני אוהב את הסביבה בה אני נמצא, את האנשים, את הידע עצמו… אני חושב שאין לי מספיק ידע מקצועי — קיראו כלים בארגז, — כדי לבטא את האני העצמי הפנימי שלי, בצורה הטובה, הרגישה והנכונה ביותר כלפי העולם. להרגיש זה אחד - אך לבטא כך שישמעו את האמירה - זה אחר, זה ידע.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- מאי 8, 2009
אלף = מבוא.
כמו שכותבים את המבוא לסיפור, למאמר או לפרוסמינר, כך גם מעצבים את האלף אך רק בסוף, אחרי שעוצב בסיס של כל האותיות.
בשימוש גם פרקטיקה הפוכה: אפשר להתחיל ב-אלף ול(תמ)צאת ממנה לכל אופי הכתב.
וחיי אישיים.. היינו אצל לינה בסופ"ש, בפלורנטין - שכונת פליטי גוא. כך היה לפני 4 שנים, וכך נשאר גם עכשיו.
היינו במועדון הבלוק עם פלאמפ דיג'ייס, שנתנו אותה בבאסים מתוקים וקודחים במיוחד. ציפיתי למשהו רך יותר, משהו פאנרי יותר במובן של סאמפלים - אך הם נתנו אותה בפאנק אגרסיבי, נייסי וחזק ביותר. לגמרי הזכירו לי את מי שהייתי לפני, לפני שבצלאל שאבה ממני את רוב כוחותיי ודיעותיי היצירתיים והפכה אותי למשרת לקוחות ללא עמוד שדרה. לא נהרוס את זה לקראת הסוף, כבר היה לי מספיק חוויה. חוויה שחל זריקת רעל - זריקה דומה לזו שעושים בבית הספר, זו שנשארות בחלק העליון של הזרוע בתור צלקת לכל החיים.
למחרת אכלנו פיצה במעורת רגאיי תקיף במיוחד, חוויה שרק העצימה את השאיפה שלי לחופש וטיול אחרי הצבא שעוד מתבשל לו. עכישו אני שם לב - במילה בצלאל וצבא יש אותיות זהות. זו קארמה… ב-צ-ל-א-ל — צ-ב-א.. אז איזו דרגה אני ומה זה אומר, למעשה?
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- אפריל 26, 2009
היום בהצלחה נחת על שולחני הפרוייקט שחיכיתי לו מאז September 8, 2007
שנה וחצי של המתנה. בלי להצטנע. ודווקא כאשר אין גרוש על התחת, דווקא אז, ברגע הקריטי ביותר כאשר אני נאלץ לזייף מסמכים לכדי לקבל הלוואות לתשלום שכר דירה, רק אז כל הפרוייקטים הגרנדיאוזיים שהייתי רשום אליהם מלפני שנולדתי, באים לידי ביצוע. וכולם יחד!!! למה לא. זה סימן מהשמיים מהמימד האחר, שמשקיף עלינו בדיוק כמו שאנחנו משקיפים ממימד שלנו על משולשים וצורות אאוקלידיות פשוטות בתרגיל מתמטי מבית הספר.
מהרכיבים שקיבלתי, הכלי שאני הולך לבנות רק אחרי פרוייקט הגמר, יעלה כבר עלה לי מעשית 900 דולר, זאת בלי שעות עבודה שלי, ובלי לחשב תשלומי מכס המעצבנים שמגיעים לסכומים אסטרונומיים הדומים לסכומי מילוי מיכלי דלק לחודשיים.
לימור פרייד מנהלת את כל התחום. אנשים כמוני סוגדים לה, היא סוג של אלת אלקרוניקה בתחום בניה ביתית-מחתרתית. הספור הוא שבעת הזמנה, העזתי לבקש בקשה, שהתגשמה להפליא: ביקשתי ממנה שתצרף לי מספר הקיט על פי בחירתי (כל קיט ממוספר), והיות אני בהרצה תשיעית - שכל הרצה כזאת מכליה 100 יחידות, אני מקבל מספר סידורי המתחיל ב-9. המספר אמור להכיל שלוש ספרות, עד אלף, ולמעשה מספר הקיטים הקיימים נגמר ב-999. וכמובן זה מה שביקשתי - 999 או אחיו 969. לא הייתי מעוניין ב-909, ככה שאפילו לא ציינתי אותו בין השניים. תוצאה לפניכם.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- אפריל 24, 2009
השקעתי סכומים רציניים דיה עבורי בדומיין חדש - דוט טל.
עוד לא ברור לאן הולך העסק, אך ישנן אף טענות כי זה יכול לחולל מהפכה בצורה בה אנו מתקשרים בינינו לבין עצמינו. מדובר בכרטיס ביקור אלקטרוני, שכל יתרונו - יכולת עדכונית שלו, זאת שנעלמת לנו מכרטיס ביקור רגיל שמודפס או מופק בצורה זאת או אחרת.
link to youtube video
יתרונות עסקיים הצידה לשניה, זהו עמוד תקשורת אישית שאותו אני יכול לעדכן בהתאם למקום, מצב רוח, צבע עיניים או טמפרטורה פנימית. כנסו לעמוד כזה שלי פרטי - kartoshka.tel - ותבינו במה מדובר. כנסו מהטלפון, בשביל מכשירים ניידים זה סך הכל היה מיועד תחילה. אייפון או דומיו מומלצים אך לא קריטיים. יש אפליקציות שתומכות בזה, אמנם אפשר גם בלי. הספקולציה האישית שלי, ובגלל זה השקעתי סכומים עם שלושה אפסים במטבע זר, היא שאנחנו נעבור לטכנולוגיה כזאת הנקראת - ENUM -ממש בזמן הקרוב. דוט טל מתבסס, כפי שכבר הבנתם, גם עליה.
מופיע כחלק מ- כללי | | פורסם ב- אפריל 23, 2009